שמעון רוזנברג

בן חייטים

"הַהֶדְיוֹט תּוֹפֵר כְּדַרְכּוֹ, וְהָאֻמָּן מַכְלִיב.

וּמְסָרְגִין אֶת הַמִּטּוֹת"

מסכת מועד קטן, פרק א פסוק 8

בֶּן חַיָּטִים אֲנִי

מֻכְלָּב בְּחוּטֵי זִכְרוֹנוֹת פְרוּמִים

גְזוּרִים מֵאָב

בִּקְפִידָה כִּבְדָת חֶשְׁבּוֹן

מֵעֲרֵמוֹת סְרִיגִים

לְסוּדַרִים מְסֻדָּרִים

וְאִמִּי

מְעַגֶּלֶת פִּנּוֹת בְּאוֹבֶרְלוֹק

פְּנִיּוֹתֶיהָ הָעֲקַלְקָלוֹת

נַעֲשׂוֹת כִּלְאַחַר יָד

בְּחֵן חָפוּז שֶׁל מְכוֹנִית סְפּוֹרְט.

גַּם כְּשֶׁאֲנִי עוֹצֵם אֶת עֵינֵיהֶם

הֵם מַנִּיחִים בְּיָדִי צַלַּחַת

אֲנִי אוֹחֵז בָּהּ וְהִיא הֶגֶה

מִשְּׁנֵיהֶם לָמַדְתִּי לֹא לִנְטוֹת

בְּדַיְקָנוּת

בְּפִתּוּלֵי הַדֶּרֶךְ.

לְעוֹלָם לֹא אֵדַע לִתְפֹּר חֲלִיפוֹת מְחֻיָּטוֹת

מִגְזָרוֹת שֶׁהוּכְנוּ עֲבוּרִי מֵרֹאשׁ.

אֲנִי בֵּן חַיָּטִים,

לֹא חַיָּט,

וְאַף שֶׁמִּכְּבָר אֵינִי נַעַר קָטָן

הוּא עוֹד נוֹהֵג בִּי.