שושנה קרבסי

נְחִיתָה

מִמְּרוֹמָיו

שֶׁל מָטוֹס

נִרְאֵינוּ מְסֻדָּרִים.

הַקַּוִּים הַמַּפְרִידִים בֵּין מַיִם לְמַיִם

בֵּין יַבָּשָׁה לְמַיִם,

בֵּין הַגְּבוֹהִים לַנְּמוּכִים

בֵּין הַמּוֹרִיק

לְכָל אֲשֶׁר צָחִיחַ.

וְאַף שֶׁהַקַּוִּים

קְרוּמִיִּים, דַּקִּים

מִמְּרוֹמָיו הֵם נִדְמִים

כִּשְׁמוּרִים, וּמְדֻיָּקִים עַד מְאֹד.

עוֹד רְגָעִים נִנְחַת עַל רַגְלֵינוּ

וְעַל הָאֲדָמָה נַתְחִיל לִטְווֹת

מַעֲשֵׂה אָדָם.

וְאֶת הַתֹּהוּ.

הָיִיתִי בְּטוֹלֵדוֹ

הָיִיתִי בְּטוֹלֵדוֹ,

חֲתִיכַת יְרוּשָׁלַיִם,

נְסִיכָה יְהוּדִיָּה,

בְּמַמְלֶכֶת קָתוֹלְיָה.

שָׁאַלְתִּי הַצְּעִירִים:

"אַיֵּה הַחוּדֶרִיָּה[1]?"

עֲנוּ: "לְכִי אֵצֶל הַזְּקֵנִים".

הָלַכְתִּי לַזְּקֵנִים:

"אַיָּה הַחוּדֶרִיָּה?"

הִבִּיטוּ דַרְכִּי:

"הַשִּׁכְחָה… הַשִּׁכְחָה…".

שׁוּב וְשׁוּב שְׁלָחוּנִי בָּנֶיהָ

אֶל כִּכָּר הָאִינְקְוִיזִיצְיָה

"וְאַל תִּשְׁכְּחִי", הִמְתִּיקוּ דַּרְכִּי,

"אַל תִּשְׁכְּחִי לִטְעֹם שָׁם

אֶת הַמַּרְצֶפָּן הַטּוֹב בָּעוֹלָם".

[1] הרובע היהודי – בספרדית מלשון חודיו-יהודי.