עמיר סגל

על עלובים

אֵלּוּ עֲלוּבִים, אַשְׁכְּנַזִּים בָּרֹאשׁ

רוֹדְפִים אוֹתָּם. אֵלּוּ עֲלוּבִים

רוֹטְטִים לִקְרַאת מִזְרָחִי,

מְפַחֲדִים מִשָּׁחֹר, מְפַחֲדִים

מִלָּבָן, רוֹטְטִים מִמִּזְרָחִי מְדַבֵּר,

רוֹצִים אוֹרְטַל לְלַיְלָה.

אוֹמְרִים: לָמָּה אֲנִי לֹא יוֹתֵר?

מַגִּיעַ לִי! לֹא מַגִּיעַ לִי? מַגִּיעַ לִי?

כְּבָר לֹא נָהוּג לְהַאֲשִׁים הוֹרִים

מַאֲשִׁימִים מְדִינָה, מוֹרִים, גַּנֶּנֶת,

פִּרְסֹמוֹת, הַמְּפַקֵּד הַזֶּה,

הַמְּפַקֵּד הַהוּא, הַשּׁוֹטֵר, נֶהָג

הַמּוֹנִית, עִתּוֹנִים מֻדְפָּסִים

וַאֲתָרֵי חֲדָשׁוֹת. חוֹשְׁבִים שֶׁצּוֹדְקִים

כָּל הַדֶּרֶךְ. אִי אֶפְשָׁר לְטָעוּת כְּשֶׁבּוֹכִים.