עודד בן דורי (14) תמונת השנים תְּמוּנַת אָבִי נִצָּב מוּל מַכְשִׁיר הַטֵּלֵוִיזְיָה הַיָּשָׁן שֶׁלֶג מְכַסֶּה אֶת הַמִּרְקָע כִּזְרַע-גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים בִּשְׁפוֹפֶרֶת אַחַת וְקֹר מְנַשֵּׂב בְּעַצְמוֹתַי עוֹד רֶגַע תִּרְעַד הָאָרֶץ וְסִפֵּי הַבַּיִת יָנוּעוּ אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת מַמְלֶכֶת הַסָּלוֹן הָרְדוּמָה אֶל מוּל הַמָּסָךְ מֵעַל גָּבֵּי סַפַּת הָעֵץ הַמְּפֻסְפֶּסֶת גְּוָנִים שֶׁל חוּם נִבָּט אֵלַי אָבִי הַמַּמְתִּין לָרֶגַע הָאֶחָד לוֹכֵד בְּכַפּוֹ אֶת כָּל גְּלֵי אוֹר מְנַסִּים לַחֲדֹר אֶת הַקֻּפְסָה הַסּוֹגֶרֶת עַל תְּמוּנַת הָאַקְלִים הַמִּתְקָרֵר וּכְמוֹ מְבַקֵּשׁ בְּמַכָּה אַחַת לְהַכְנִיעַ אֶת אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת מֵאַרְבָּעָה כִּיּוּוּנֵי שָׁמַיִם רַק שְׂפָתָיו נָעוֹת וְקוֹלוֹ לֹא יִשָּׁמֵעַ אָבִי שֶׁאֵינוֹ מַרְבֶּה דִּבּוּר עֵינִי הַנֶּעֱצָמוֹת זָעוֹת לְקוֹל חֲבָטָה אַחֲרוֹנָה הֶבְזֵק אוֹר מַבְלִיחַ וּתְמוּנַת צֶלֶם בַּהֵיכָל בְּשָׁחֹר וְלָבָן וְחַי לשתףTwitterדואר אלקטרוניפייסבוק