מזי כהן מלמד

צעדים  

כְּשֶׁאֶצְעַד צַעַד אֶחָד מֵעֵבֶר לְמַה שֶׁכְּבַר נִצְעַד עַד כֹּה

אֶרְצֶה שֶׁכָּל הַצְּעָדִים מֵאָחוֹר יַצְדִּיקוּ אֶת הַצַּעַד הַזֶּה וְאֶרְצֶה שֶׁיַּצְדִּיקוּ אוֹתִי שֶׁצָּעַדְתִּי

וְאֶרְצֶה שֶׁיַּצְדִּיקוּ אֶת רְצוֹנִי בְּצִדְקַת רַגְלַי

שֶׁהִתְרַגְּלוּ לִצְעֹד וְלִצְעֹד וְלִצְעֹד

צַעַד רִאשׁוֹן

וְאַחַר כָּךְ צַעַד שֵׁנִי וְצַעַד שְׁלִישִׁי

וּמֵאָז לֹא הִפְסִיקוּ לָלֶכֶת בִּצְעָדִים הוֹלְכִים וּגְדֵלִים

הוֹלְכִים וּמְמַהֲרִים

אֶל הַמָּקוֹם הַנִּכְסָף שֶׁבּוֹ אֵין עוֹד צֹרֶךְ לָלֶכֶת.

אָז אֵשֵׁב עַל הַסֶּלַע הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר שֶׁאֶמְצָא.

אֲשַׂכֵּל רַגְלַי וְאַבִּיט בְּרוּם עֵינַי עַל עִקְבוֹתַי שֶׁיָּצְרוּ אֶת הַמַּסָּע הָאָרֹךְ לְשַׁלְוַת הָרַגְלַיִם וּלְהַרְפָּיַת שְׁרִיר הַיֵּצֶר לְהַגִּיעַ אֶל הַסֶּלַע הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר שֶׁל חַיַּי.