ליאור שדה

אטלנטיס 

לֵךְ לְךָ מֵאַרְצְּךָ אֲשֶׁר מָתַחְתָּ לַיָּם

מִשְׁכָּן נִשְׁמָתְךָ הַמְּעֻרְעֶרֶת

הַעֲלֵה חַרְסִית, הַעֲלֵה נְשֹׁרֶת

הַעֲלֵה רַקְבּוּבִית,

וּבְתוֹכָהּ מִי שֶׁהָיִיתָ

עָטוּף פְּקַעַת אַצּוֹת וְרִירִית.

הַבֵּט בְּעֵינֵי הַגֹּלֶם הַגְּדוֹלוֹת

הַנֵּס מִי שֶׁהָיִיתָ בַּגִּלְגּוּל הַהוּא

כַּנֵּס אֶת עֹמֶק הַשָּׁנִים

עַרְבֵּב עִם דֶּלֶק סִילוֹנִי בְּאוֹקְטָן גָּבוֹהַּ

הִכּוֹן , הָכֵן , צֵא!

בַּבֹּקֶר, נַעֵר קוּרִים אַחֲרוֹנִים

שְׁתֵה קָפֶה

בְּדֹק סְבִיבָתְךָ

בְּדֹק אֶת הַדֶּלֶת

וַדֵּא שֶׁחַלּוֹן אֶחָד

יִשָּׁאֵר כְּפֶתַח מִלּוּט.

***

אַחֲרֵי לֵיל נִיקוֹטִין וְאַלְכּוֹהוֹל

בְּמִרְפֶּסֶת מוּל הָרֵי מוֹאָב

הַיָּם הַגָּדוֹל הִפְרִיד בֵּינֵינוּ

תּוֹבֵעַ בַּעֲלוּת עַל הַמֶּרְחָב

וַאֲנִי כִּמְעַט הָפַכְתִּי לַצִּפּוֹר

כִּמְעַט עַפְתִּי אֵלָיו.