לאה זהבי (14) שְׁאֵלָה שֶׁל רֶצֶף מָה הַקֶּשֶׁר בֵּינִי הַנּוֹשֶׁמֶת כָּעֵת לְזוֹ שֶׁנָּשְׁמָה לִפְנֵי עָשׂוֹרִים? מִזָּוִית מְסֻיֶּמֶת לֹא הִשְׁתַּנָּה כְּלוּם שְׁתֵּינוּ נֻגַּעְנוּ בְּגַעְגּוּעַ מַצְמִית לִקְפֹּץ מֵעַל גְּדֵרוֹת הַזְּמַן לַהֲפֹךְ כָּל זִיק זִכָּרוֹן לְאֵשׁ תָּמִיד כְּפִיסוֹת נְיָר בָּרוּחַ מְרַחֲפוֹת יְדֵי אָבִי אוֹחֲזוֹת בַּהֶגֶה לְאוֹר פָּנָס חוֹלֵף בִּנְסִיעָה לֵילִית שָׁתַקְתִּי אָז אֶת עִצְּבוֹנִי לֹא לַנֶּצַח נִסַּע יַחְדָּו אִישׁ לֹא נוֹסֵעַ לָעַד בְּרֶכֶב בָּשָׂר וּבְכֻרְסַת הָאֲוִיר אִמִּי גַּם הִיא עוֹלָה מִן הָאַיִן זוֹרַחַת שׁוֹקַעַת סְבִיב הַשָּׁעוֹן וַאֲנִי אַחֲרֶיהָ עֲדַיִן אַחֲרֶיהָ מִזַוִּית מְסֻיֶּמֶת (כָּאָמוּר) לֹא הִשְׁתַּנָּה כְּלוּם לשתףTwitterדואר אלקטרוניפייסבוק
