יבחר גנאור

סדקים ותהומות

כַּסִּידָן מִגּוּפִי

בּוֹרְחִים הַזִּכְרוֹנוֹת

מוֹתִירִים אוֹתִי עִם אַגָּן

מִתְרוֹקֵן וְנִסְדַּק.

שֵׁמוֹת, בָּתִּים וַאֲהוּבִים

הִתְאַדּוּ, הִתְנַדְּפוּ –

עַד חָרָבָה.

נִשְׁכְּחוּ גַּם הַתְּהוֹמוֹת וְהַנְּפִילוֹת

שֶׁשָּׁנִים אַחֲרֵי פָּחַדְתִּי לִזְכֹּר,

יוֹדַעַת שֶׁבְּכֹחַ הַהִזָּכְרוּת וְהַמַּחְשָׁבָה

לִשְׁאֹב אוֹתִי חֲזָרָה לַמְּעַרְבֹּלֶת

לְהַפִּיל לַתְּהוֹם.

וְרַק זִכְרוֹן אוֹתוֹ הַפַּחַד

עוֹד חָקוּק בִּי –

סָדוּק בְּעֶצֶם עַצְמִי

שני מחסומים

רָכוּן מוּל לֹבֶן הָאֶבֶן וְהַדַּף

נֹכַח שְׁחֹר זִכָּרוֹן

כְּנֶגֶד חִוְרוֹן הָאַיִן