דניאל באומגרטן

כיכר

לֹא הָיִיתָ מוּכָן עַל אַדְנֵי הַזִּנּוּק כְּשֶׁהַיְּרִיָּה נִשְׁמְעָה:

"תִּתְעוֹרֵר, דָּבָר נוֹרָא קָרָה,

רַבִּין נִרְצַח" אִמְךָ אָמְרָה

וְיָצְאָה מֵהַחֶדֶר.

שָׁכַחְתָּ לְהֵרָשֵׁם לְהַסָּעָה לַעֲצֶרֶת בַּלּוּחַ בַּחֲדַר הָאֹכֶל

וּכְשֶׁנִּזְכַּרְתָּ הָאוֹטוֹבּוּס הָיָה מַלֵא

"יִהְיוּ מַסְפִּיק אֲנָשִׁים": הוֹצֵאתָ אֶת עַצְמְךָ מֵהַקָּהָל.

בַּיָּמִים הַבָּאִים כֻּלָּם דִּבְּרוּ עַל רַבִּין וְהַשָּׁלוֹם

אֲפִילוּ בְּשִׁעוּר מָתֶמָטִיקָה

וּבְשַׁבָּת קוֹלוֹת תּוֹכֵחָה גִּיְּסוּ אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה,

בָּעֶרֶב הַהוּא הַכִּכָּר הִתְיָרְחָה לָעַד בְּעֵינֶיךָ:

תָּמִיד מְכִילָה אֶת הֵעָדֵר-אֲנָשֶׁיהָ.

לֹא הֶעֱלִיתָ בְּדַעְתָּךְ שֶׁתָּגוּר כַּמָּה רְחוֹבוֹת מִכָּאן

בְּדִירַת פַּרְטֶר דַּיָּה לָאַהֲבָה בִּלְבַד

לֹא חָשַׁבְתָּ שֶׁהָרְחוֹבוֹת יִקָּוּוּ אֲנָשִׁים רַק לְקַיִץ אֶחָד.

לֹא הָיִיתָ יֶלֶד נֵרוֹת

הָיִיתָ יֶלֶד הַפְגָּנוֹת

וּכְשֶׁבָּאתָ לַעֲצָרוֹת הַזִּכָּרוֹן

(הַפְּעִילִים קָרְאוּ לַהֵן "פֶסְטִירָבִּין")

לְעַגְתֶּם לַנִּזְכָּרִים פַּעַם בְּשָׁנָה:

לֹא הֵבַנְתֶּם אֶת טִרְדוֹת הָעֲבוֹדָה וְחֶשְׁבּוֹן הַבַּנְק

לֹא הֵבַנְתֶּם אֶת מַכְבֵּשׁ הַיֵּאוּשׁ וְהַמַּחֲנָק

לֹא חֲשַׁבְתֶּם שֶׁמִּשָּׁנָה לְשָׁנָה זֶה הוֹלֵךְ וּמִתְנַוֵּן

שֶׁמִּשָּׁנָה לְשָׁנָה תַּהַפְכוּ לְהֵם.

עַכְשָׁו דְּיוֹקָן הַמַּנְהִיג הַנִּבְחָר מֻקְרָן עַל מַרְצָפוֹת הַכִּכָּר

אֲנָשִׁים חוֹלְפִים עַל פָּנָיו

מַשְׁלִים-עַצְמָם שֶׁהֵם בְּמַחְשְׁבוֹתָיו.