אשר גל (14)

הַגֵּרוּשׁ מִגַּן עֵדֶן

 

בַּשָּׁנָה הַהִיא יָדַעְתִּי גַּן עֵדֶן.

כִּתָּה א', בֵּית סֵפֶר אֲגֻדַּת יִשְׂרָאֵל

כּוֹבַע מִצְחִיָּה מַצְחִיק

רַק בָּנִים.

אִם זֶה הָיָה תָּלוּי בְּאָבִי הָיִיתִי מַמְשִׁיךְ לַנֶּצַח.

רָצָה שֶׁאֶלְמַד אֶצְלָם

שֶׁהַדָּתִיִּים יִקְנוּ בַּמַּכֹּלֶת שֶׁלּוֹ.

בְּאֵר יַעֲקֹב. חֹר קָטָן סוֹף שְׁנוֹת הַחֲמִשִּׁים.

אִמִּי לֹא יָכְלָה לְשַׁקֵּר לְעַצְמָהּ.

הִיא הֶעֱבִירָה אוֹתִי לְבֵית סֵפֶר חִלּוֹנִי

וְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלִּי נִקְטְעוּ.

בְּאִבְחַת חֶרֶב הֻשְׁלַכְתִּי מִגַּן עֵדֶן.

זְמַן מָה קוֹנַנְתִּי

אֲבָל הָלַכְתִּי וְהִתְרַחַקְתִּי בִּמְהִירוּת.

הַגּוּף מָשַׁךְ אוֹתִי מַטָּה

צָבַר תְּאוּצָה.

הָיִיתִי בֵּן שֶׁבַע.